יום שישי, 12 במרץ 2010

עצי זית - לאה גולדברג

בשיר זה - העצי זית הם מטאפורה לאנשים זקנים בעלי חוכמת חיים וניסיון.
בשיר מסופר על השלווה שלהם, כמה היא גדולה... על הניסיון שלהם שמתחיל בלעמוד בקור ובשרב,
להישאר המון זמן גם במקומות בהם הכל חרב.
מסופר על השיער שלהם שמכסיף עם הזמן, על הדברים הפשוטים והכ"כ נכונים שהם אומרים לפעמים.
בעצם, מדובר על התליך ההזדקנות שלהם.
לפי דעתי השוו עץ זית לבן אדם זקן, כי עץ זית ידוע שהוא הרבה זמן תקוע בשורשים, לא נופל, מאוד שלו ושקט...
בדיוק כמו בן אדם זקן.

לשיר עצי זית לא התחברתי.
הוא נתן לי תמונה אפורה, של יער עם עץ אחד, זקן, בודד שמנסה להתמודד עם החיים שלו.

מקווה שהשירים הבאים יהיו אופטימיים יותר ומלאי אהבה.
רותם

אקליפטוס - לאה גולדברג.

השיר אקליפטוס ריגש אותי.
יש לי מין נטייה לחשוב שכל השירים עוסקים באהבה, והפעם - כשאמרו לי שאני יכולה לקחת את זה לכל מקום שאני רוצה,
היו לי כ"כ הרבה רעיונות למה זה יכול להיות ובסופו של דבר... הכי הגיוני היה אהבה.
השיר בשבילי מדבר על מישהי שמישהו שבר לה את הלב, עוד הפעם. היא חשבה, כמו כולנו, שזהו. הגיע סוף העולם ואין לה בשביל מה יותר לחיות... היא חשבה שהיא לא תוכל יותר להיות כמו פעם, היא לא תוכל להתחדש ולצאת לדרך חדשה. אבל היא מפתיעה את עצמה ומצמיחה שוב פעם ענפים, ושוב פעם עלים - כמו כל פעם מחדש.

השיר מספר על עץ שכרתו אותו והוא חשב שהוא לא יוכל להתגבר על כך, אך לבסוף הוא עושה זאת.
את השיר הזה ממש אהבתי, עשה לי ממש טוב לקרוא אותו ולהבין אותו, והמשמעות שלו ממש חשובה בשבילי....
הוא נותן אופטימיות, מה שלא ראינו הרבה בזמן האחרון.

שיר מדהים!!!!

אורן - לאה גולדברג

את השיר אורן לא אהבתי. את שהבנו על מה מדובר בשיר, יכולנו לקרוא שיר הרבה יותר מעניין שיעשה לנו יותר שמח בעיניים. לאחר שהבנתי על מה מדובר, הכל התחיל להסתדר לי והתחלתי להבין שהכתיבה של לאה גולדברג מדהימה והיא עצמה מאוד מוכשרת. השיר מדבר על הקרע שנוצר בין 2 מולדות. בין הבחירה, או ההשלמה שיש לעשות כדי להבין שיש לך שתי מולדות.
בשיר, לאה מתארת את הרגשות שלה ואת מה שכאן יש לה ושם אין, או ההפך. היא גם כותבת שהעץ "אורן" הוא עץ שנותן לה תחושת בית בשתי המקומות, זאת אומרת - גם פה וגם בליטא ישנם אורנים, ולכן היא מרגישה שייכת גם פה וגם שם.
היא מתארת את ההבדלים הענקיים בין ליטא לישראל. למשל, שכאן חם - שם ממש קר, ויש שלג.
היא משלבת כל מיני אמצעים אומנותיים שממחישים לנו את מה שהיא מרגישה... "ציפורי מסע יודעות" - חוות את אותו הכאב שהיא חווה.
לבסוף, לאה כנראה מגיעה למסקנה שבישראל טוב לה, והיא חווה את הילדות שלה מחדש. הילדות שלה קמה לתחייה.


יום שני, 8 בפברואר 2010

העולם בזכותו של מי קיים? - שאול טשרניחובסקי

בשיעורים האחרונים דיברנו על השיר "העולם בזכותו של מי קיים? "
בהתחלה בכלל לא הבנתי מה רוצים ממני, חשבתי שיהיה לנו ממש קשה לפענח אותו ולמצוא לו משמעויות...
אבל השיר הפתיע אותי, וכבר בפעם הראשונה כל הכיתה הגיעה לשתי דעות מאוד שונות ומעניינות.
חלק אמרו שהשיר מדבר על העולם של כל אחד מאיתנו, העולם שלנו מבפנים.
חלק דיברו על העולם עצמו, ממה הוא בנוי.
למרות שחיפשנו כ"כ הרבה מאחורי הטקסט ובין השורות - בסופו של דבר הבנו שהמשמעות הייתה ממש מול העיניים שלנו והיא שהכותב שאול טשרניחובסקי מספר לנו ממה העולם שלנו באמת קיים.
מהתחלות חדשות. מדברים קטנים שלאט לאט הופכים לגדולים יותר... למשל- ולדות, פרפרים, ניצנים.
הגענו גם למסקנה שהשיר מדבר על 6 ימי הבריאה. האדם - ולדות. החי - פרפרים. הצומח - ניצנים. וכך הלאה...
אני לא יודעת, אני עדיין חושבת שלשיר יש משמעות אחרת.
המשמעות שבה תמכתי גם בכיתה ונראית לי הכי הגיונית - העולם של כל אחד מאיתנו, העולם שלנו מבפנים.

לא ממש דיברנו על השיר הרבה כמו הסיפורים הקצרים שלמדנו לפני כן, וזה קצת חבל...
ישר עברנו לשיר הבא, וזה מבלבל.

מקווה שיהיו עוד שירים יפים :)
רותם

יום שלישי, 26 בינואר 2010

שושנת פלאים ברוכת אל - שאול טשרניחובסקי

טוב, לפני כמה זמן התחלנו לקרוא את השיר "שושנת פלאים ברוכת אל" ואהבתי אותו מאוד.
אני יותר אוהבת שירים מסיפורים, אני חושבת שיש יותר מקום לדמיון בשירים.
לפי דעתי השיר מספר על מישהו שמחפש את אהבת חייו כבר המון זמן,
ולא מוצא אותה בעוד שאחרים אותה אחת מתחלפת כל הזמן בנשים אחרות.
השיר אומנם עצוב, אבל יצאה ממנו אווירה טובה שהסתדרה לי במחשבות.
זאת אומרת, ממש הזדהיתי עם השיר וזה היה נורא נחמד.
הסיפור נתן לי הרגשה טובה, וסוף סוף הוציא את הדיכאון מהשיעורים האחרונים.

בכיתה ראינו שיש כמה משמעויות לאותו שיר כמו אהבה למישהי מסוימת / מישהו מסוים, או אהבה למשהו מסוים, כמו חפץ או תחביב...
אני דווקא הלכתי על האהבה למישהו מסוים כי אני בדר"כ מקשרת הכל לאהבה כזאת.

נקווה שככה ימשיכו השיעורים, כי הם מעניינים!

רותם.

יום ראשון, 10 בינואר 2010

שברירים - דבורה בארון

הסיפור "שברירים" ממש איכזב אותי..
לאחר שקראנו את הסיפור "פת לחם", "לפני המחול" ו-"סרוויס צ'כי",
הייתה לי תחושה שחייב להיות סיפור יותר משמח ויותר כיפי לקריאה. גם יותר קל, אבל זה קיוויתי קצת פחות.
הסיפור קצת הוריד לי את החשק באמת להמשיך לקרוא ולעשות את המטלות כמו שצריך,
כי הוא פשוט לא עניין כמו הקודמים שלו. באמת התאכזבתי.
באמצע הסיפור כאשר מבקשים מחיה פרומה את ידה - הייתה לי מין תחושה שהסיפור ייקח אותנו למקום טוב יותר, אבל הוא הגיע רק למקום שפל יותר. זה גם עוד נקודה שהרסה קצת את הסיפור..
אני חושבת שאחרי 3 סיפורים כ"כ עצובים ומדכאים,
חייב להיות סיפור עם לפחות סוף קצת שמח.... או מחשבה טובה על הסיפור.
אני מצפה שנלמד סיפורים קצת יותר משמחים ובנושאים שיותר נוגעים להיום וליום יום שלנו.
אולי קצת על השואה - מה שמאוד מעניין אותי לשמוע ולא ממש מספרים לנו עלייה..
על אהבה, חברות.. דברים שאני יכולה לשמוע הרבה מאוד ולא להשתעמם.

בכל מקרה, נקווה לסיפורים יותר שמחים :)

רותם.