יום שישי, 12 במרץ 2010

עצי זית - לאה גולדברג

בשיר זה - העצי זית הם מטאפורה לאנשים זקנים בעלי חוכמת חיים וניסיון.
בשיר מסופר על השלווה שלהם, כמה היא גדולה... על הניסיון שלהם שמתחיל בלעמוד בקור ובשרב,
להישאר המון זמן גם במקומות בהם הכל חרב.
מסופר על השיער שלהם שמכסיף עם הזמן, על הדברים הפשוטים והכ"כ נכונים שהם אומרים לפעמים.
בעצם, מדובר על התליך ההזדקנות שלהם.
לפי דעתי השוו עץ זית לבן אדם זקן, כי עץ זית ידוע שהוא הרבה זמן תקוע בשורשים, לא נופל, מאוד שלו ושקט...
בדיוק כמו בן אדם זקן.

לשיר עצי זית לא התחברתי.
הוא נתן לי תמונה אפורה, של יער עם עץ אחד, זקן, בודד שמנסה להתמודד עם החיים שלו.

מקווה שהשירים הבאים יהיו אופטימיים יותר ומלאי אהבה.
רותם

אקליפטוס - לאה גולדברג.

השיר אקליפטוס ריגש אותי.
יש לי מין נטייה לחשוב שכל השירים עוסקים באהבה, והפעם - כשאמרו לי שאני יכולה לקחת את זה לכל מקום שאני רוצה,
היו לי כ"כ הרבה רעיונות למה זה יכול להיות ובסופו של דבר... הכי הגיוני היה אהבה.
השיר בשבילי מדבר על מישהי שמישהו שבר לה את הלב, עוד הפעם. היא חשבה, כמו כולנו, שזהו. הגיע סוף העולם ואין לה בשביל מה יותר לחיות... היא חשבה שהיא לא תוכל יותר להיות כמו פעם, היא לא תוכל להתחדש ולצאת לדרך חדשה. אבל היא מפתיעה את עצמה ומצמיחה שוב פעם ענפים, ושוב פעם עלים - כמו כל פעם מחדש.

השיר מספר על עץ שכרתו אותו והוא חשב שהוא לא יוכל להתגבר על כך, אך לבסוף הוא עושה זאת.
את השיר הזה ממש אהבתי, עשה לי ממש טוב לקרוא אותו ולהבין אותו, והמשמעות שלו ממש חשובה בשבילי....
הוא נותן אופטימיות, מה שלא ראינו הרבה בזמן האחרון.

שיר מדהים!!!!

אורן - לאה גולדברג

את השיר אורן לא אהבתי. את שהבנו על מה מדובר בשיר, יכולנו לקרוא שיר הרבה יותר מעניין שיעשה לנו יותר שמח בעיניים. לאחר שהבנתי על מה מדובר, הכל התחיל להסתדר לי והתחלתי להבין שהכתיבה של לאה גולדברג מדהימה והיא עצמה מאוד מוכשרת. השיר מדבר על הקרע שנוצר בין 2 מולדות. בין הבחירה, או ההשלמה שיש לעשות כדי להבין שיש לך שתי מולדות.
בשיר, לאה מתארת את הרגשות שלה ואת מה שכאן יש לה ושם אין, או ההפך. היא גם כותבת שהעץ "אורן" הוא עץ שנותן לה תחושת בית בשתי המקומות, זאת אומרת - גם פה וגם בליטא ישנם אורנים, ולכן היא מרגישה שייכת גם פה וגם שם.
היא מתארת את ההבדלים הענקיים בין ליטא לישראל. למשל, שכאן חם - שם ממש קר, ויש שלג.
היא משלבת כל מיני אמצעים אומנותיים שממחישים לנו את מה שהיא מרגישה... "ציפורי מסע יודעות" - חוות את אותו הכאב שהיא חווה.
לבסוף, לאה כנראה מגיעה למסקנה שבישראל טוב לה, והיא חווה את הילדות שלה מחדש. הילדות שלה קמה לתחייה.